בלוג. מאמרים, טיפים מקצועיים ועדכוני רגולציה בתחומי הנהלים וניהול המסמכים.

ISO – המנוע המרכזי של עולם התקינה – פוסט שני – איך נולד תקן ישראלי

אמנון מרגלית,

ISO – המנוע המרכזי של עולם התקינה – פוסט שני – איך נולד תקן ישראלי

אמנון מרגלית,

מבוא

במאמר הקודם, הראשון בסדרה, למדנו מהו ארגון ISO , ארגון התקנים הבינלאומי. במאמר זה ננסה להסביר את התהליכים המביאים לגיבוש, יצירה ופרסום של תקן ישראלי. תקן ישראלי יכול שיהיה תקן מקורי או תקן מתורגם מתקן של ארגון תקינה בינלאומי . עפ”י חוק התקנים תשי”ג-1953, מכון התקנים הישראלי הוא המוסמך לפרסם תקן ישראלי או תקן מאומץ שפורסם ע”י ארגון תקינה בינלאומי. מכון התקנים הישראלי חבר מכובד ופעיל בארגוני תקינה בינלאומיים כמו ISO ו-IEC. בין מכוני התקינה בעולם כולל מכון התקנים הישראלי,  יש  הסכמים להכרה הדדית בתקינה, בהתעדה ובהסמכה וכך מתאפשר בעצם סחר בינלאומי כפוף לתקינה אחידה.

תקן? מה זה?

תקן הוא מסמך טכני מבוקר , שמפורטות בו דרישות החלות על מוצר או שירות כדי שיתאים לייעודו. ישנם גם תקנים העוסקים בתכן, בהגדרת קווים מנחים, בקביעת שיטות בדיקה או בהגדרת מונחים.. תקן יכול שיהיה גם כללי ויהוה בסיס לגיבוש מדיניות, שיטות, מונחים או רגולציה.

תקן ישראלי  תקן ישראלי שנקבע על ידי מכון התקנים הישראלי הוא תקן וולונטרי כמו גם תקן בינלאומי ולכאורה אין חובה חוקית להתעדה לפי תקן זה או אחר. שר הכלכלה והתעשייה רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז על תקן מסוים, כולו או חלקו, כ’תקן רשמי’ – אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות האלה: צורך לשמור על בטיחות, על בריאות הציבור או להגנה על צרכנים. תקן יכול שיהיה “רשמי” או תקן מחייב המאוזכר בתקנות.  כל משרד ממשלתי יכול לאזכר תקן בתקנות ולהפוך אותו לתקן מחייב למעשה, נחיצות העמידה בדרישות התקן  באה לידי ביטוי במכרזים, דרישות לקוח או דרישות שוק.

בשנים האחרונות הפיץ ארגון התקינה הבינלאומי  דרישות המבנה האחיד לתקני מערכות ניהול, הנקרא בשפה הפנימית High Level Structure – HLS  של ארגון התקינה הבין לאומי ISO. מבנה זה קובע פורמט אחיד לתקני מערכות הניהול של ארגון התקינה הבין לאומי. הוא מפורט במסמך הנקרא Annex SL של ISO/IEC Directives part 1.

  • פרק 1 – תחום ותכולה של התקן
  • פרק 2 – מסמכי הייחוס
  • פרק 3 – הגדרות ומושגים
  • פרק 4 – תיכנון אסטרטגי
  • פרק 5 – ניהול כללי
  • פרק 6 –  תיכנון מערכתי
  • פרק 7 – תהליכי תמיכה
  • פרק 8 – תפעול
  • פרק 9 – מדידת ביצועים
  • פרק 10 – שיפור

שלבי ההכנה של תקן ישראלי

גופים רבים במכון התקנים משתתפים בהכנת תקן ישראלי : ועדה מרכזית, ועדה טכנית, ועדת מומחים, יחידת תרגום ויחדת עריכה של מכון התקנים.
ועדות התקינה קובעות תקנים במגוון תחומים. לכל תחום הוגדרה ועדה מרכזית.  כיום ישנן במכון התקנים 19 וועדות מרכזיות שאת פירוט התחומים עליהן הן מופקדות ניתן לראות באתר מכון התקנים.
ועדה טכנית מקבלת תחומי פעולה מהועדה המרכזית כמו למשל בקשה לגיבוש תקן ישראלי חדש.
הרכב ועדה מרכזית וועדה טכנית נקבע בחוק התקנים והן כוללות בעקרון 12 חברות וחברים המשמשים בהתנדבות כפעילי תקינה. גם כשירות העומדים בראש ועדות אלו נקבע באותו חוק.
ועדה טכנית רשאית ובד”כ מקימה ועדת מומחים שתעסוק פיזית בגיבוש התקן החדש.
הרכב ועדת המומחים לא נקבע בחוק והועדה הטכנית קובעת את הרכב ועדת המומחים.

את הועדות השונות מנהלים רכזי/רכזות ועדה המשמשים במגוון תפקידים

  • מומחיות לתקינה (מומחה בעניין תהליך התקינה, עמידה בחוק התקנים , בכללי התקנים ובנהלי האגף, מומחה בעניין מרחב התקינה תקנים זרים וישראליים , חוקים, תקנות ומסמכים תומכים רלוונטיים),
  • אחראי להביא את מיטב הידע המקצועי לתוך התקן ולהפיק את מיטב הידע מהוועדה.
  • ניהול הפרויקט (אחראי לביצוע פרויקטים של תקינה שבאחריותו בזמן ובמשאבים שהוקצו להם בתוכנית העבודה, תוך תיאום עם עבודת ועדות אחרות בעיקר בנושאים רב- תחומיים.
  • מומחיות לכתיבת תקנים (מומחה בכל הקשור לכתיבת תקנים באופן חד, ברור ושיטתי לרבות לניסוח החלטות הועדה באופן תואם ומדויק בתוך המסמך)

שלבי ההכנה של תקן ישראלי כוללים את הצעדים הבאים :

  • ייזום תקן
  • אישור היוזמה בוועדה מרכזית בתחום המתאים.
  • העברת המטלה לוועדה טכנית מתאימה.
  • מינוי וועדת מומחים לביצוע המטלה או צוות מומחים
  • דיונים בוועדת מומחים על הכנת טיוטה לתקן
  • העברה לביקורת הציבור.
  • דיונים בוועדת המומחים בהערות הציבור.
  • העברה לאישור וועדה טכנית.
  • העברה לאישור וועדה מרכזית.
  • פרסום התקן.

 

עדכון (רויזיה) לתקן ישראלי

תקן הוא מסמך חי. הוא אמור לשקף דרישות או הנחיות לפעילות עדכנית של ארגונים עסקיים. המציאות המשתנה מכתיבה את הצורך לעדכן מפעם לפעם תקן זה או אחר או בלשון התקינה, לבצע רויזיה לתקן.

דרישת השוק או הרגולטור לעדכון תקן ישראלי עוברת את אותו מסלול שעובר גיבוש תקן חדש. ברור מאליו שעדכון תקן בינלאומי שמהווה מקור לתקן ישראלי יגרור אחרי עדכון גם לתקן הישראלי.

היוזמה לעדכון תקן ישראלי יכולה גם להגיע לתקן הנמצא “על המדף” 5 שנים ללא עדכון. במקרה כזה תחליט ועדה טכנית באישור ועדה מרכזית על ביצוע עדכון לתקן או על הארכת תקופת האישור של התקן ל-5 שנים נוספות.

תקן ישראלי – תקן רשמי – תו תקן – תקינה בינלאומית

להדגשת ההבדלים :

תקן ישראלי – כמתואר לעיל..
תקן רשמי – תקן שמשרד הכלכלה / אגף תקינה מחייב לגבי מוצרים שמיובאים ו/או נמכרים בארץ (בדיקת עמידת המוצר בלבד בדרישות)
חובת תו תקן – לגבי מוצרים שהמחוקק מצא שאין לשווק או למכור אלא את המוצר נושא תו תקן (כאן נדרש לבדוק גם את המוצר וגם את מערכת האיכות)
תקינה בינלאומית ליצואנים – רגולציה לפי ארץ היעד ותחום השימוש

 

סיכום

במאמר זה ניסיתי לתאר את התהליך אותו עובר תקן ישראלי מרגע שבאה לאוויר העולם יוזמה להתקנתו ועד לפרסמו כתקן וולונטרי או כתקן רשמי.

נסקרו עדכונים אחרונים בעולם התקינה, כמו למשל: גיבוש מבנה אחיד לתקנים וכן הגופים במכון התקנים, המוסמך עפ”י חוק התקנים לפרסם תקן, שעובדים יחד לעיתים כמה שנים עד שמתפרסם תקן ישראלי חדש.

היותו של תקן מסמך מבוקר חי, הכולל עדכונים ושינויים עדכניים, מביא למסקנה שמדובר אכן בתרומה משמעותית לחיים העסקיים ולא רק.

הטמעת תקן (ישראלי או בינלאומי) בארגון עסקי

כאמור, תקן הוא וולונטרי והצורך בהתעדה נובע ממגוון סיבות כמו למשל : דרישת חוק (לתקן רשמי), דרישת לקוח, דרישה במכרז, דרישות שוק ועוד. ברי לכל כי עובדי ארגון זקוקים ל”תרגום” התקן לכלי מעשי הניתן למימוש בשטח.
כאן נכנסים לתמונה נהלי הארגון. המרת תקן לנהלי הארגון יהיה נושא המאמר השלישי בסדרה.

 

אמנון מרגלית

 

תודה לגב’ עינת שטיין, רכזת וועדת תקינה ממכון התקנים על הסיוע

תודה למר אהוד גיתאי, מרצה במכללת מסד על הסיוע

מקורות :

אתר מכון התקנים הישראלי

חוק התקנים, תשי”ג-1953

 

 

הוספת תגובה